Hersh Goldberg-Polin, perhaps the best known of the 240 hostages abducted during the Oct. 7 terror attack on Israel, was buried Monday in Jerusalem, two days after Israeli forces found him and five others shot to death in a tunnel under the Gaza city of Rafah and as protests roiled the country over Prime Minister Benjamin Netanyahu’s handling of the war.
In a funeral attended by thousands and live streamed on You Tube, Israeli President Issac Herzog apologized to Goldberg-Polin’s surviving parents, younger sisters and grandparents, and to the entire nation, for the failures of Oct. 7 and in the nearly 11 months of war since.
“How sorry I am that we didn’t protect Hersh on that dark day, how sorry I am that we failed to bring him home,” Herzog said. “In his life and in his death, Hersh has touched all of humanity deeply. He has shaped our world and woven his essence of light and love into the story of the Jewish people and into our human story.”
Goldberg-Polin, 23, was born in Oakland, California, and moved to Israel as a child. His parents, Jon and Rachel have become the leading spokespeople for the hostages, meeting multiple times with President Joe Biden and Vice President Kamala Harris, speaking at the United Nations and last month’s Democratic National Convention, having an audience with the pope and doing scores of interviews.
They and his sisters, Libby and Orly, each gave emotional eulogies. On their shirts, torn in mourning as Jewish tradition dictates, were the masking tape strips they have made iconic that mark the days since the hostages were abducted: 332.
אלפי בני אדם משתתפים בהלוויתו של הרש גולדברג פולין בהר המנוחות בירושלים. בין המשתתפים גם נשיא המדינה יצחק הרצוג.
עשרות צועדים יצאו מבית המשפחה בשכונת בקעה כאשר הם מניפים דגלי ישראל.
ג’ון, אביו של הרש, ספד לבנו: “הרש תמיד השתמש בחוכמה שלו. הוא היה אהבתי. כשהוא היה בן שבע סיפרנו לו שאנחנו עושים עלייה. אמרנו לו שהשם ‘הרש’ יהיה קשה לישראלים, ושאלנו אם ירצה להחליף או אולי כינוי. הוא אמר בביטחון ‘אני הרש, והישראלים יתמודדו’. הרש, אני מצטער. אנחנו מצטערים. אנחנו נכשלנו, אתה לא נכשלת. אתה היית דוחף חזק יותר, ואנחנו נדחוף כדי שהמוות שלך ושל כל החיילים לא יהיה לשווא. נחזיר הביתה את החטופים הנותרים. קיבלנו אלפי הודעות סליחה ועוד לא אבדה תקוותנו. החיים שהיו לנו איתך היו ברכה ועכשיו נעבוד כדי שהמורשת שלך תהיה ברכה. אני אוהב אותך”, אמר.
אימו רייצ’ל אמרה כי “היה לי זמן רב לחשוב על הרש, דבר אחד שחשבתי עליו היה איך מכל האימהות בעולם זכיתי במתנה יפה כמו הרש. מה עשיתי? הרש לא היה מושלם, אבל הוא היה הבן המושלם עבורי. אני מוקירה תודה לאלוהים. במשך 23 שנים הייתה לי פריווילגיה להיות אמא של הרש, אפילו שרציתי שזה יהיה ליותר זמן”. היא פנתה לבנה, ואמרה: “במשך החודשים האלו דאגתי לך. התגעגעתי. עכשיו אני לא צריכה לדאוג יותר. עכשיו לנצח תהיה ילד יפה”.
אחותו ליבי ספדה, “לעולם לא אמצא את המילים שיתארו את השבר שנוצר בתוכי. היית ילד של אור, של אהבה, של צניעות ושל שלום. היה משהו מיוחד בנוכחות שלך. פשוט היית אתה. אם לא ידעת את זה שם, קבור בחושך, עכשיו למעלה אתה יכול לראות כמה אנשים אוהבים אותך, בכמה לבבות נגעת. ברגעים הכי קשים שלי עצמתי עיניים ודמיינתי שיש חוט שקוף שמקשר ביני לבינך. הרגשתי את הנשימות שלך, את החיות שלך. החוט הזה לא נקרע, הוא רק נמתח לשמיים וארץ. סליחה שלא הספקתי לומר לך שלום”.
אחותו אורלי המשיכה: “קשה לי ואני לא בנוח, ובכל זאת אני יודעת שאני צריכה לומר כמה דברים. הרש, אח שלי הגדול, אני וליבי אוהבות לדבר על הקשר המיוחד של אחינו. משהו ממני מת אתמול, ברגע אחד זה נגמר. מצד אחד אתה לא איתנו כבר שנה, אבל מצד שני ברגע אחד הכאב הפך להיות חד יותר. הערצתי אותך. היה לנו קשר קליל, מגובש ואוהב”.
