החזן מוטי בויאר שר ‘אנכי שמעת’ פיוט הנאמר בשחרית לחג השבועות לפני ‘עזרת אבותינו’:

פיוט לשחרית של שבועות מאת ר’ שמעון בר יצחק הגדול

אָנֹכִי שִׁמַּֽעְתָּ וְנִתְאַיְּמוּ, קַבְּלוּ מַלְכוּתִי וְלֹא תֶאֱשָֽׁמוּ, שִׁמְעוּ מוּסָר וַחֲכָֽמוּ:
לֹא יִהְיֶה מִקְוֵיכֶם זָר וְתָרֵֽעוּ, וּמֵעֲבוֹדָתִי בַּל תִּגְרָֽעוּ, וְאַל תִּפְרָֽעוּ:
לֹא תִשָּׂא עֹֽנֶשׁ לְחַלְלִי, וְתִנָּצֵל מִמַּכְאוֹב וּמֵחֳלִי, אַשְׁרֵי אָדָם שׁוֹמֵֽעַ לִי:
זָכוֹר וְשָׁמוֹר אֶת־יוֹם, וְתִמְצָא כֹֽפֶר וּפִדְיוֹם, לִשְׁקֹד עַל־דַּלְתוֹתַי יוֹם יוֹם:
כַּבֵּד נָא הוֹרֶֽיךָ בְּמִבְטָחָי, וְתַאֲרִיךְ יָמִים וְתִהְיֶה חָי, לִשְׁמֹר מְזוּזוֹת פְּתָחָי:
לֹא תִרְצָח בְּֽנֶפֶשׁ מֵחַיִּים, וִיהִי חֶלְקְךָ בַּחַיִּים, כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים:
לֹא תִנְאָף רֶֽשֶׁף כִּוְיוֹנָי, מַרְחִיקָהּ יִשְׂבַּע עֲדָנָי, וַיָּֽפֶק רָצוֹן מֵה’:
לֹא תִגְנֹב יְגִֽיעַ אִישׁ לְאִישׁוֹ, כִּי עֲמָלוֹ לָרִיק יְחִישׁוֹ, וְחֹטְאִי חֹמֵס נַפְשׁוֹ:
לֹא תַעֲנֶה צֶֽדֶק לְעַוֵּת, מְלָשְׁנִי יִירַשׁ צַלְמָֽוֶת, כָּל־מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָֽוֶת:
לֹא תַחְמֹד חֲפָצִים הִרְבֵּֽיתָ, תְּעוּדָה קַשֵּׁר אַהֲבָתָהּ, חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ:
וְכָל קִנְיָנֶֽיךָ שָׂבְעָה, יָקָר מְאֹד טִבְעָהּ, חָצְבָה עַמּוּדֶֽיהָ שִׁבְעָה:
חֲזַק וֶאֱמַץ בְּנִזְרָהּ, בְּיִרְאַת צוּרְךָ לְהִתְאַזְּרָה, וְהוּא יִהְיֶה לְךָ לְעֶזְרָה:

עזרת אבותינו אתה מעולם…

פיוט זה הולחן במיוחד לרגל חג השבועות תשפ”ג לפי הזמנה של ידיד.
האתגר ביצירה זאת הוא שוני הטקסט מבית לבית, שינויי נושאים.
ושולבו בו מוטיבים מנוסח יוצרות ומנוסח אקדמות הנאמרים בחג השבועות.

להלן ציטוט מויקיפדיה:
יוצרות (פיוטים הנאמרים בתוך ברכות קריאת שמע של שחרית): כמו בכל ימים טובים, נוהגים באשכנז ובאיטליה לומר פיוטי יוצרות בברכות קריאת שמע של שחרית. בשני מנהגי אשכנז אומרים ביום טוב ראשון יוצר “אדון אמנני”, אופן “ועתה בנים שירו למלך”, וזולת “אנכי שמעת ונתאימו”, כולם לר’ שמעון בן יצחק. בקצת קהילות המנהג המזרחי, אומרים גם מאורה “אמרות האל טהורות” לר’ יהודה הלוי, שנוהגים לאומרו בכל יום שקוראים את עשרת הדיברות. ביום טוב שני, אומרים יוצר “אילת אהבים” החתום שמעון,  לאופן ברוב הקהילות חוזרים על “ועתה בנים” כאתמול ובקצת קהילות אומרים “ארחות אראלים יקדישו” האנונימי, וזולת במנהג אשכנז המערבי אומרים “אנכי גדול בנועדים” האנונימי, ובמנהג המזרחי חוזרים על “אנכי שמעת ונתאימו” כאתמול. במנהג איטליה, אומרים ביום הראשון “אור ישראל קדושי”, וביום שני אומרים “אלהים בהנחילך דת מורשה”, ובארץ ישראל נוהגים לומר ביום טוב היחיד “אלהים בהנחילך דת מורשה.