החזן מוטי בויאר שר ‘סול א קאקאש מאר’
לחן המיוחס להרה”ק רבי יצחק אייזיק מקאליב זכר צדיק וקדוש לברכה, זיעוכי”א.
להלן תיאור השיר מתוך ויקיפדיה:
סול או קוקוש מר (התרנגול קרא, בהונגרית: Szól a kakas már) הוא שיר חסידי בהונגרית.
האגדה החסידית מספרת על רבי יצחק אייזיק טויב, האדמו”ר הראשון והמייסד של חסידות קאליב, ששמע את הניגון מאיכר הונגרי ו’רכש’ את הניגון ממנו. היה זה ניגון אחד מתוך מספר ניגוני רועים הונגרים שהאדמו”ר “גייר” והפכם לשירי קודש[1]
הדעה המקובלת הייתה שהניגון הוא במקורו שיר איכרים. מוזיקולוגים הונגריים מצאו שמקורו במורדים הקורוצים במאה ה-18 ומשם נתגלגל לעולם האיכרים[2]. המילים מספרות על תרנגול מיוחד וססגוני המטייל ביער, אך רוצה לשוב לביתו. בגרסה החסידית, העוף הוא משל על עם ישראל הנמצא בגלות, וישוב לארצו רק בביאת המשיח ובבנין בית המקדש. השיר כתוב בהונגרית עם שיבוץ משפט בעברית מן המקורות.
השיר מנוגן בעיקר על ידי החסידויות ההונגריות, אך ידוע מאוד בקרב יהדות הונגריה כולה.
מילות השיר:
א
סוֹל אָהּ קָה-קָהּש מַר,
מוֹיד מֶגְורָד מַר,
זְלְד עֶר-דְבֶן
שִיק מֶ-זְבֶן
שֶיְטַל עֶדְיְ מָהּדר
ב
דֶה מִטְשָדָהּ מָהּדַר?
דֶה מִטְשָדָהּ מָהּדַר?
שַרְגָהּ לַבָהּ דְ’ינְדְ’י אָהּ סַיָהּ,
אֶינְגֶם אָדָה וַר,
ג
וַרְיְ מָהּדַר וַרְיְ,
וַרְיְ מָהּדַר וַרְיְ,
הָהּ אָהּז אִש-טֶן נֶקֶד רֶנְדֶל,
אָהּ טִאֶט לֶסֶג מַר,
ד
דֶהַ מִקָהּר לֶס אָהּז מַר?
דֶהַ מִקָהּר לֶס אָהּז מַר?
יִבָּנֶה הַמִקְדָש עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא
אָהּקָהּר לֶס אָהּז מַר.
מילות השיר בהונגרית:
Szól a kakas már,majd megvirrad már.Zöld erdőben, sík mezőbensétál egy madár.De micsoda madár?De micsoda madár?Sárga lába, gyöngy a szárnya,engem oda vár.Várj madár, várj!Te csak mindig várj!Ha az Isten néked rendel,a tiéd leszek már.De mikor lesz az már?De mikor lesz az már?Jibone háMikdos, ir Cijajn tömálé,akkor lesz az már!De miért nincs az már?De miért nincs az már?Mipné chátoénu golinu méárcénu,azért nincs az már.
תרגום השיר לעברית:
התרנגול קרא השמש עלתה ביער ירוק, בשדה פתוחהולך לו העוף איזו מין עוף הוא זה?
איזו מין עוף הוא זה? צהובות כנפיה, פנינים על רגליה,רוצה הוא לשוב לביתו.
חכי, ציפור, חכיהמשיכי להמתין כאשר ה’ יצווה על כך אז תשובי הביתה
מתי זה יקרה?מתי זה יקרה?
יבנה המקדש, עיר ציון תמלא, אז יהיה הדבר!
מדוע זה לא קרה? מדוע זה לא קרה? מפני חטאינו גלינו מארצנו
בגלל זה הדבר מתמהמה.
