מה תעשה אם תדע
שהיום זה יומך האחרון
ומחר אתה חייב להתייצב לפני בית דין של מעלה
מה תחשוב ותעשה בנידון
קם בבוקר מוקדם
מודה אני בורא עולם
שופך לבדך את מי הנטילה
ואומר ברכות התורה
רץ למקווה ומשם לשיעור
לומד אביי ורבי חייא
מתפלל שחרית כמו שמעולם לא התפללת
וגם קונה עליה
נותן נדבה לכל מי שמבקש
ועד ‘עלינו’ נשאר עם התפילין
על האדם שמדבר, מתרגז ומלחשש
אפילו שאחרים עליך מסתכלים
זה הרי הכלל
שאומרים לנו חז”ל
שוב יום אחד לפני (שבת קנג ע”א)
יכול להיות שמחר הכל כבר אחרי
תחטוף היום את כל תוכניותיך
תתנהג, תעשה ותדבר, כאילו זה אחרון ימיך
דקה לא מבטל, לשון הרע לא מדבר
כי הרגעים זהב שווים
ביום אחד מחליט, קונה ומסדר
את כל הדברים שכבר מזמן היו נצרכים
עם כל אחד מתחשבן ומשלם את החובות
על ההחזר המאוחר מתנצל
מודה לכל מי שעושה לך טובות
ועם כל השונאים מתפייס
מתקשר לאבא ואמא לשוחח
שאיתם הכל בסדר להיות בטוח
מפרגן מחמאות, מברך לשלום כל אחד
מושיט כתף ומחזק במיוחד
‘מה שלום ילדיי’ – מתקשר למלמדים
יראת השם ניכרת בתלמידים
רץ מהר לדלת, לגבאי הצדקה
במקום להגיד ‘אבא לא נמצא’
פזמון
עם חיוך לילדים מגיע הביתה
את הפלאפון מזיז הצידה
לכל אחד בנפרד מקשיב בסבלנות
איך עבר עליהם היום, מתעניין בחמימות
משחקים, שיעורי בית, יחס לכל אחד
שאשתך תוכל לבשל בנחת
לומד במהירות עם הבנים
את כל מה שלמדו בשבועות האחרונים
מעריב, שיעור, טרמפ לכל מבקש
בערב התרמה את הארנק פותח כמתבקש
קריאת שמע שעל המיטה האחרון בחיים
ובמזוזה עומד עם הרהורים
הולך לילדים ובמצח מנשקם
זכרו שאבא אוהב אתכם
מודה לאשת חיל על עבודתה הקשה
שלמען כל אחד בנפרד עושה
