קומזיץ מרגש, בציונו של רבי שלמה קרליבך זצ”ל, הר המנוחות, בהילולא ה 24 לפטירתו
קראו לו ה”רבי המרקד”, “הרב של ההיפים” ואפילו ה”רב הניו-אייג’י הראשון”, אבל הוא ראה את עצמו כ”רבי של הרחוב”. הרב שלמה קרליבך, שזרם מוזיקלי שלם קרוי על שמו, היה בחייו דמות מעוררת מחלוקת, 24 שנים אחרי, נראה שדמותו נכנסה ללב הקונצנזוס, סיפוריו ודרשותיו הופצו ברחבי העולם, מנייני קרליבך צצו בקהילות רבות, נעימותיו חדרו אף לבתי כנסת השמרניים ביותר וזמרים חידשו עיבודים לשיריו.
הוא הוציא בחייו 27 אלבומים, הלחין כ-600 ניגונים, הופיע בכ-4,000 קונצרטים והשפיע ישירות על עשרות אלפים ברחבי העולם, אבל הרב קרליבך לא היה רק זמר או מוזיקאי, כל מה שעשה היה מתוך עוצמה אדירה של נתינה ואהבה לכל אדם שפגש. זו הסיבה שהוא הצליח לגעת בכל כך הרבה יהודים, וגם שאינם יהודים, במקומות הנידחים ביותר בעולם.
על המכתבים שלו היה חותם: ‘שלמה בן פסיא, המשוגע מרוב אהבה לכל יהודי, משוגע מרוב אהבה לירושלים, וברוב שיגעון, עדיין מאוהב בכל העולם’. בהר המנוחות, כמידי שנה, התקבצו מאות מתלמידיו וחסידיו עם כלי נגינה, באופן ספונטני בלי אף מנהל או מנצח, כל אחד מרגיש בנח להצטרף למנגינה הזו. על אף שסביר להניח שרובם כלל לא הכירו אותו באופן אישי, כל אחד מהמקום שלו מתחבר לרוח והאהבה באינסופית של האיש המיוחד הזה.
Rabbi Shlomo Carlebach (1925–1994) is considered to be the most influential composer of Jewish religious music of the 20th century. He is credited with reviving the Jewish spirit in the aftermath of the Holocaust and for helping thousands of disenchanted youths re-embrace their heritage.
At the time of his death, Shlomo Carlebach had become a legend of sorts, having recorded 27 albums, amassed a broad following, and given away nearly all his earnings. Several of his songs had become so popular that people had forgotten who composed them, e.g., “David Melekh Yisrael,” “Od Yeshoma” and “Esa Einai.” But beyond his guitar, Reb Shlomo was also a charismatic teacher who combined story-telling, and inspirational insights in creating a new form of heartfelt soulful Judaism filled with a love for all human beings. He discovered the good in every person, found holiness in the outcasts, treasures in the beggars, and righteousness in the rebels.
Shlomo was born in Berlin on January 14, 1925, and grew up in Baden near Vienna where his father, Rabbi Naphtali Carlebach, served as chief rabbi (1931-1938). With the ominous Nazi rise to power, the Carlebach family traveled to Lithuania, and eventually managed to emigrate to New York, arriving on March 23, 1939. Their first rented apartment was in Williamsburg, a mere five minute walk to Mesivta Torah Vodaas, the Haredi Yeshiva high school where Shlomo and his twin brother Eli Chaim studied until April 1943. Then the boys joined a dozen students who helped Rabbi Aharon Kotler establish in Lakewood, New Jersey, the first Haredi full time Torah learning Kollel. Shlomo left Lakewood in 1949 and began a career as the outreach emissary for the 6th Chabad Lubavitch Rebbe, continuing as the “right hand man” for the 7th in disseminating the message of Hassidic Judaism in America. Shlomo also studied at the Chaim Berlin Yeshiva in Brooklyn, and in 1954, received rabbinic ordination from its Rosh Yeshiva, Rabbi Yitzhak Hutner.
At the July 4th weekend of 1966 at the Berkeley Folk Music Festival, Shlomo realized how significant it was that a guitar playing Orthodox Rabbi could reach out to a hippie generation. In April 1968, he established the House of Love and Prayer (HLP) as the first and only Jewish commune in the Haight-Ashbury counterculture of San Francisco. Shlomo gained the friendship and understanding of Swamis, Gurus and spiritual seekers of the New Age by offering a Jewish mode of experience without deprecating their path. His theological premise was that after the Holocaust, it was necessary for God to send teachers from the Far East with teachings of love and devotion.
Reb Shlomo invented hundreds of catchy, uplifting melodies based on Biblical verses and liturgical excerpts, combining the devotional ecstasy of Hassidic prayer styles with American folk music and sing-alongs. He was instrumental in transplanting folksy Hasidic songs and guitar playing into a wide range of settings ranging from concert halls and community gatherings to coffee houses and protest rallies. In addition, he created a new genre of musical-stories designed to inspire, educate and sermonize. He revolutionized nusach and zemirot, transforming Synagogue services throughout the world and he is the only composer to have an entire Shabbat service nusach named after him.
