נשים מלוות את בעליהן
אמהות שולחות את ילדיהן
ילדים אומרים: ״לילה טוב אבא”

הם נוסעים למירון

׳להתפלל עבור הנשים׳ – חושבים הבעלים
׳להתפלל על אמא׳ – חושבים הילדים
׳להתפלל על הילדים׳ – חושבים האבות

הם נוסעים למירון

״נחזור לשבת״ – מבטיחים הבעלים
״מחר אנו חוזרים לחיידר״ – מבטיחים הילדים
״אנו כבר חוזרים הביתה״ – מבטיחים האבות

הם רק נוסעים למירון

לרקוד ״ומי מטהר״ – רוצים הבעלים
לראות את האש הגדולה – רוצים הילדים
לשפוך את ליבם – רוצים האבות

הם נוסעים למירון

קרוב יותר לשירה – רצים הבעלים
קרוב יותר למדריגות – רצים הילדים
על הארץ שוכבים – יחד עם האבות

הם נוסעים למירון

נפלו במדריגות – אין יותר בעלים
התרסקו הראשים הקטנים – אין יותר ילדים
נשמו את נשימתם האחרונה – אין יותר אבות

הם נסעו למירון

נשים מלוות את בעליהן
אמהות שולחות את ילדיהן
ילדים אומרים: ״לילה טוב אבא”

After such a terrible tragedy – this past Thursday night, in Meron – my mind is simply mute, my tongue speechless, my pen… Broken!

This is jusy a tiny poem that I was able to ‘kvetch’ out of my wordless, numb heart.
Thats all I can say for now… 🙁