נשים מלוות את בעליהן
אמהות שולחות את ילדיהן
ילדים אומרים: ״לילה טוב אבא”
הם נוסעים למירון
׳להתפלל עבור הנשים׳ – חושבים הבעלים
׳להתפלל על אמא׳ – חושבים הילדים
׳להתפלל על הילדים׳ – חושבים האבות
הם נוסעים למירון
״נחזור לשבת״ – מבטיחים הבעלים
״מחר אנו חוזרים לחיידר״ – מבטיחים הילדים
״אנו כבר חוזרים הביתה״ – מבטיחים האבות
הם רק נוסעים למירון
לרקוד ״ומי מטהר״ – רוצים הבעלים
לראות את האש הגדולה – רוצים הילדים
לשפוך את ליבם – רוצים האבות
הם נוסעים למירון
קרוב יותר לשירה – רצים הבעלים
קרוב יותר למדריגות – רצים הילדים
על הארץ שוכבים – יחד עם האבות
הם נוסעים למירון
נפלו במדריגות – אין יותר בעלים
התרסקו הראשים הקטנים – אין יותר ילדים
נשמו את נשימתם האחרונה – אין יותר אבות
הם נסעו למירון
נשים מלוות את בעליהן
אמהות שולחות את ילדיהן
ילדים אומרים: ״לילה טוב אבא”
After such a terrible tragedy – this past Thursday night, in Meron – my mind is simply mute, my tongue speechless, my pen… Broken!
This is jusy a tiny poem that I was able to ‘kvetch’ out of my wordless, numb heart.
Thats all I can say for now… ?
