I always wondered… every (well, almost) celebratory occasion, in the Jewish calendar, has designated melodies and poems, but there is no specific and special tune or expressive balladry on/about “Tu BiShvat – חמשה עשר בשבט” (the 15th day of the Hebrew month of Shevat).
I decided to work on a poetic creation, and include the שבעת המינים (the species of fruit which the land of Israel is praised for: grapes, figs, olives, pomegranates, dates, etc.) – poetically, fluently and skillfully – within the rhymes and tune.
It is customary to eat a ‘new’ fruit which one has not eaten that entire season, and would require the blessing of “Shehecheyanu”.
Nuuu…. this new song has finally come to ‘fruition’. Let’s make a Shehecheyanu!
.
.
Composed, written, and sung by: Motty Ilowitz
Music arranged by: Binyomin Yoel Schlesinger
Vocal recorded at: Edgware Studios
Video by: Vivid Media
.
.
Follow Motty: https://www.mottyilowitz.com
Subscribe to this channel!
For bookings: 718-781-2685
https://www.instagram.com/mottyilowitz
https://t.me/motty_ilowitz
.
.
מיר אַלע ‘ווייצן’ (ווייסן)
די הערצער אָנהייצן
א פראָסט נעמט ארוּם אַלע היימער.
פאַר שׁומרֵי תּוֹרה
אַן אַלטע מ’שְׂעֹורָה’ (מסורה)
עס איז רֹאשׁ הַשָּׁנָה פאַר די בּיימער.
אינדרויסן א שניי-איז
בּיטער ווי א ‘זית’
שְבַט אינעם 15’טן שטיי’מיר
מיר צייגן אוּן ‘טייטלען’
מיט וואַרימקייט אָנקייטלען
עס איז רֹאשׁ הַשָּׁנָה פאַר די בּיימער.
“חִטָּה שְׂעֹרָה
גֶפֶן תְּאֵנָה
רִמּוֹן זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. (דברים ח ח)
ווייצלעך, גערשטלעך
טרויבּן, פייגן
מילגרוים, איילבּירטן, און טייטלען.”
….
מען בּעט דער פוּן אויבן
טוה אונז ניש’ט רויבּן’
פוּן די נְחָמה וואָס מיר גליי’מיר.
מיר גרויסע אוּן קליינע
קוּמען מיט א ‘תּאֵנה’ (טענה)
ווען איז רֹאשׁ הַשָּׁנָה פאַר די בּיימער?
מָשיח זאל קוּמען
זעהן שוין דעם סימן
נעמען פוּנעם בּוים אַלעס גיי’מיר.
זיך קענען ‘רִמּוֹן’ (רימען)
מיט אוּנז, דיינע בּלומען
ווען ס’וועט זיין רֹאשׁ הַשָּׁנָה פאַר די בּיימער?
“חִטָּה שְׂעֹרָה
גֶפֶן תְּאֵנָה
רִמּוֹן זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. (דברים ח ח)
ווייצלעך, גערשטלעך
טרויבּן, פייגן
מילגרוים, איילבּירטן, און טייטלען.”
——————
אִילָן בַּמֶה אֲבָרֶכְךָ
שֶׁכָּל נְטִיעוֹת שֶׁנוֹטְעִין מִמְךָ
יִהְיוּ יִהְיוּ יִהְיוּ כְּמוֹתְךָ
אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה
——————–
מיר בּעטן דיר בּורא
א תּפילה א ריינע
נעם דיינע פּירות אין בּית המקדש.
די חִטָּה שְׂעֹרָה
גֶפֶן תְאֵנָה
רִמּוֹן זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.
……………………….
תרגום לעברית:
(לטובת דוברי העברית תורגם משמעות השיר – למרות שלא ניתן לתרגם את הרעיון היחודי הטמון בו, היות שבשיר המקורי נלקחו בהשאלה מילים באידיש משבעת המינים שנשמעים אותו דבר אך משמעותם שוֹנה ונשזרו באומנות ביצירה).
כולנו יודעים
את הלבבות להבעיר
כאשר הכפור עוטף את כל הבתים
לשומרי התורה
יש מסורת עתיקה
כעת ראש השנה לאילנות
בחוץ השלג
מר כזית
אנו נמצאים כעת בט״ו שבט
אנו מציגים ומציינים
בחום את השרשרת ממשיכים
כעת ראש השנה לאילנות
“חִטָּה שְׂעֹרָה
גֶפֶן תְּאֵנָה
רִמּוֹן זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. (דברים ח ח)
….
אנו מבקשים מה׳
אל תמנע מאיתנו
את הנחמה שאנו מאמינים בה
הגדולים והקטנים
באים בטענה
מתי ראש השנה לאילנות?
משיח שיגיע
שנראה כבר את הסימן
שניקח את הכל מהעץ
שתוכל להתגאות איתנו
הפרחים שלך
כשיהיה ראש השנה לאילנות
“חִטָּה שְׂעֹרָה
גֶפֶן תְּאֵנָה
רִמּוֹן זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. (דברים ח ח)
——————
אִילָן בַּמֶה אֲבָרֶכְךָ
שֶׁכָּל נְטִיעוֹת שֶׁנוֹטְעִין מִמְךָ
יִהְיוּ יִהְיוּ יִהְיוּ כְּמוֹתְךָ
אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה
——————–
אנו מבקשים ממך בורא עולם
בקשה טהורה
קח את פירותיך לבית המקדש
את החִטָּה שְׂעֹרָה
גֶפֶן תְאֵנָה
רִמּוֹן זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.
